הטרמפ של הלייף

זהו סיפורו של בחור נהדר - חברי א.....

זה קרה לפני למעלה מארבעים שנה...

א. נישלח לחופשת עבודה בסלוניקי ,נימסר שבבוקר למחרת הוא ייאסף מהמדרכה שליד המלון.

א. ירד בבוקר וחיכה בצד הכביש כשלפתע עצרה לידו מכונית עם נהגת חמודה שאותתה לא להכנס, א. שלא ידע מילה ביוונית ניסה לדבר עם הנהגת באנגלית ולברר איתה שהיא אכן האדם שאמור לאספו, אך אוי הנהגת דיברה רק יונית.

בתנועות ידים ומימיקה הבחורה שכנעה את א. שזה בסדר ,והחלה לנסוע.

אחרי זמן מה עצרה לצד בנין מגורים כיבתה את המנוע ואותתה לבחור לצאת מרכב ולהתלוות עליה .

פתאום גילה חברי שהוא מובל לדירה פרטית וכשהאישה הציע לו משקה ומגבת, והורתה לו שיכנס להתקלח וירגיש נוח הבין שזו נערה עובדת שחשבה שתפסה קלינט .

אך אוי איך הוא יסביר לה שאינו חושק בה מכיון שהוא גיי גאה מאוד .

מוסר השכל ביון היזהרו מהצעות טרמפ  מצד נשים שם הקליינט עומד על שפת המדרכה - והנהגות העובדות הם גם נוהגות

תא הטלפון - מפתח - וחוצפה צרפתית

הפעם אני אספר לכם על חוויה שעברתי לפני שנים בפריז בטיולי הראשון עם בתי הבכורה.

לשוחח מעט עם חברתי שנשארה בארץ ,תוך כדי שיחה סובבתי על אצבעי מפתחות.

בזמן הטיול ברחובות פריז הגענו לתא טלפון ואני בלי לחשוב הרבה נכנסתי על מנת לחייג,בעודי מדברת (בתי ישבה על ספסל לא רחוק ממני) - כשלפתע פתאום ניכנס לתא הטלפון גבר צרפתי .

  

נדהמתי -  מה הוא עושה? ואז פנה עלי הגבר ושאל אותי "וואו ואלה אקושה מאוה " [אתם מבינים שזו הצעה מגונה לאישה כמוני].

באותו רגע בעודני אוחזת באפרכסת הטלפון הפתוחה פערתי פי וצעקתי לעבר ביתי "שמעת מה הוא אמר לי" ובאותו רגע בקע קולו של חברתי מהטלפון תפסיקי לשחק עם המפתחות שלך תיכף ומיד .

לא צריכה לאומר לכם שבינתים הגבר נעלם מהאופק בריצה קלה!

כששאלתי את חברתי מה עניין המפתחות נוגעים לעניין הגבר, היא אמרה שנערות עובדות צדות בצורה זו לקוחות .

מוסר השכל אל תשחקי במפתחות בפרהסיה במדינה שלא ידעות לך אורחותיה.

הסנדלר הולך יחף

  

המפגש הראשון שלי עם האחות האחראית המפחידה של חדר הלידה (שסיפרו עליה סיפורי זוועה מפחידים) קרה ביום מאוד מיוחד לי.

 התחלתי את ההתנסות שלי בחדר לידה בתור תלמידת בי"ס לאחיות , הנה נכנסנו לחדר הלידה ושם חולקו לנו משימות ,בחלקי נפל הכבוד לשבת ליד יולדת שהייתה באי שקט גדול.

האישה הייתה מבוהלת זו היתה לה לידה ראשונה ואני לא צריכה לומר לכם שגם מצבי היה כמו מצבה - היא פחדה מהלידה ואני פחדתי מכל הסיטואציה שנמצאתי  בה(בזמנו הייתי ילדה בת 18 ).

בעודי יושבת ומלטפת  את ידה התחילה המולה מסבבינו  רגליה של האישה נקשרו המיילדת נעמדה בין רגליה ואני נתבקשתי לעזוב את ידה ולעבור מקדימה כדי שאוכל לראות את הלידה .

פתאום הגיח לפני עיני תינוק ואני התחלתי לבכות מרוב התרגשות ומהפלא שניגלה לפני ולא יכולתי להסתיר את עיני בפני כל הצוות . לאחר מספר שניות לאימתי הגדולה שמעתי את קולה של האחות האחראית מאחורי " ילדה את בוכה" ובקול מאנפף עניתי כן ולא יכולתי להפסיק.

להפתעתי הגדולה היא חבקה אותי ואמרה לפני כולם - זו צריכה להיות  מילדת  כי יש לה נשמה רגישה , ואני בכל מאנפף עניתי לה - לא יכולה אימי עובדת כאן בתור אחות במחלקת יולדות.

לא הייתי מספרת לכם את הסיפור הזה אם לא היה לו קוץ עצוב מאוד אותה אחות שעזרה ליילד כל כך הרבה מאוד ילדים - בעצמה לו זכתה ללדת...

היא היתה ניצולת שואה שאחרי המלחמה חיכתה לשובו של אהובה שהיה  במחנה הסגר ברוסיה ועד שהם  התאחדו כבר היו מבוגרים ללדת ילדים .

כמו שאמרתי הסנדלר הולך יחף...

הסיפור הראשון - לדבר רק בעברית

שלום חברים היום ברצוני לפתוח אתר חדש משלי שבו אספר לכם מספורי ,וזה כדי להפסיק לחורר את ראשי הסובבים אותי. טוב הסכיתו וקראו, מה שבא לכם.

זה קרה בחודש השני לאחר עלייתי לארץ, הגענו לקיבוץ בצפון הארץ ושם הכרתי את מורתי הראשונה לעברית .

כבר מרגע הראשון נודע לי ששתינו נולדנו באותה ארץ  אך להבדיל ממני היא סרבה לדבר שום שפה מלבד עברית .

אישה מקסימה מורה נהדרת שמהרגע הראשון החלה להנחיל לי את השפה העברית.

כל מי שמכיר יודע שאני סקרנית גדולה וגם חופרת ולא מוותרת מהר כשאני רוצה לדעת משהו ,לכן אין להתפלא שהתחלתי להתעניין מדוע זה מורתי מסרבת לדבר פולנית.

אל אף שהיה ברור שהיא מבינה את השפה .

ואז התברר לי שמורתי היקרה היא ילדה ניצולת שואה .

הוריה בראותם שהמצב בעיר מידרדר, ביקשו עזרה ממנזר נשים שהיה לא רחוק מביתם. הם ביקשו מהנזירות להציל את ביתם, הנזירות הסכימו בתנאי שהילדה בזמן שהותה במנזר תתנהג כמו כל הילדים שהיו במקום (כלומר כנוצריה) הדבר היחיד שיחד אותה מיתר הילדים היה שרשרת מגן דוד שענדה לצווארה .

כך במנזר התחנכה במשך המלחמה מגיל 6 שנים עד 13, ואפילו עברה את טקס אכילת לחם הקודש וטקס החניכה הנוצרי .

ואז ביום אחד הופיעה במנזר אשה משונה שאספה מספר ילדות ומורתי ביניהן. האישה אמרה להן  שהן בנות יהודיות והיא תיקח אותן לפלסטלינה שזו ארצם של היהודים.

הבנות שגדלו כנוצריות נבעתו - וסרבו ליהדותן מכיון שהן למדו שהיהודים צלבו ורצחו את כריסטוס[ישו], אך האישה הטובה לא ותרה. היא אספה את הילדות והביאה אותן אחרי מאמצים בדרך לא דרך לארץ וכן הותחל בטיפול שיקומן הנפשי של הבנות והחזרתן לחיק היהדות ,וזו הסיבה שמורתי סרבה לדבר פולנית, וגם זו הסיבה שהיום היא סבתא בארץ ישראל.